סיפור בגישור

סיפור בגישור

הן היו אחיות.
כבר טעון (לפעמים), ההורים בחרו צד, כבר טעות (בד"כ), היו האשמות,
כעסים, חששות, מגננות, מחנות, מניפולציות, קשיים, על סף הסלידה והשנאה.
היה להן אומץ, נשארה מעט תקוה, מוסר, רצון טוב כלפי ההורים, ערכים,
חוויות של נתינה הדדית, חוויות של הקשבה,
אבל הן לא ידעו איך…

התהליך היה מורכב, היו האשמות, שהפכו למקומות בו כל אחת לקחה אחריות, היו כעסים
שהסבירו לאן ההסכם צריך לכוון, היו חששות, שקבלו מענה משפטי בתוך ההסכם.
היו מגננות, באמצעות המגשרים לאט לאט ירדו.
היו מחנות, שהעצימו, השפיעו, תמכו ולפעמים קצת קלקלו
המניפולציות כוונו למקומות בריאים יותר למשפחה כולה
הקשיים הפכו לדוגמא אישית לדורות הבאים ולאט לאט, עקב בצד אגודל,
התקוה, הרצון הטוב, המוסר, הערכים, הסיפורים בהם הייתה נתינה והקשבה והבנה נגסו בסלידה והשנאה.

התהליך היה מורכב ומרפא.